נעים להכיר, קוראים לי שיר (:
הסיפור של שירל'ה מתחיל מויאטנם, לשם נסעתי לטייל לבד בשנת 2019 (בגיל 24 בלבד!).
באחת הערים שעצרתי בהן – הויאן – ובלי שום ידע על תפירה בכלל, קיבלתי המלצה על סדנת תפירה בעור שקסמה לי מאוד. אז לקחתי אופנוע ונסעתי לי לסדנא… שם לגמרי התאהבתי.
הכנתי ביחד עם המדריכה ארנקון פשוט לכרטיסים. אמנם הפריט יצא לא מוצלח במיוחד, אבל אני כבר ידעתי שאני הולכת להמשיך עם התפירה כשאחזור בחזרה לארץ.. כמובן בלי לדעת שזה הולך לשנות לי את החיים.
כשחזרתי לארץ קניתי את כל הציוד שזכרתי שהשתמשתי בו, למרות שלא ידעתי את השמות של הכלים אפילו… והתחלתי לתפור בלי הפסקה.
עם הזמן יותר ויותר השתפרתי, וכך גם קיבלתי פידבקים חיוביים ובקשות מחברים ומשפחה להכין להם כל מיני דברים.
חצי שנה לאחר מכן טסתי להודו ושם התאהבתי בבדים ההודים, ובהשראתם התחלתי לקנות גם בדים ברוח המזרח ולתפור איתם.
הביקוש עלה יותר בעקבות זאת, עד שלבסוף גם האומץ לקנות מכונת תפירה ולפתוח עסק הגיע.
ההחלטה לפתוח את העסק הגיעה לי דווקא כאשר התגלתה אצלי מחלת הקרוהן, ובעיצומו של התקף קרוהן קשה שליווה אותי 3 וחצי שנים מהחיים שלי ועצר לי אותם. תקופה שהרגישה כמו נצח שבה נאלצתי לעזוב את העבודה, ורק לשבת בבית. טיפסתי על הקירות מכאבי תופת המחלה ומחוסר מעש, וכל מה שיכולתי לעשות זה רק לתפור.
למעשה, התפירה הצילה אותי ממקום מאוד חשוך, אפל וקשה של מחלה מאתגרת פיזית ונפשית.
הקושי וההתמודדות הולידו את העסק הזה, התפירה תמיד הייתה האור בקצה המנהרה בשבילי, האוויר לנשימה שלי, ולכן הבנתי שכשעושים משהו באהבה הוא פשוט עובד (:
